אחרי שני גלי תקיפות טילים בליסטיים וכתב"מים על ישראל, התגובה הישראלית הגיעה במתקפה רחבת היקף, שבה הופצצו מספר מטרות באיראן על ידי צי של כ-140 מטוסי קרב. במתקפה זו הושמדו כ-80% מכושר היצור של הטילים ארוכי הטווח האיראניים, וכן סוללות ההגנה על מתקני זיקוק הנפט. כתוצאה מכך, האיראנים נותרו חשופים ללא הגנה ממשית, מה שגרם לעלייה ברמות הלחץ בטהראן.
לאחר סדרת דיונים ממושכת לפני התקיפה, הערכות בישראל הן כי איראן צפויה להגיב לפעולה הישראלית. "מנקודת מבטו של חמינאי, בלתי אפשרי לעבור על מתקפה כזו בשתיקה, במיוחד כאשר היא מתרחשת בלב טהראן," אמרו מקורות ישראליים. "חוסר תגובה יתפרש כסימן לחולשה בעיני כל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות באזור, ואף עלול לשמש כלי בידי מתנגדי המשטר בתוך איראן. חמינאי חייב לשדר עוצמה, והתגובה הצפויה היא ככל הנראה המגמה המרכזית בתקופה הקרובה."
ישראל, מצידה, מודעת לכך שלא תהיה זו שתסיים את הפרשה בניצחון מבחינת טהרן. הבכירים האיראנים חזרו לאיים, מה שמעלה את השאלה לא אם איראן תתקוף, אלא מתי היא תעשה זאת שוב. המצב בשטח מראה כי האיראנים לא רק שמדברים על תגובה, אלא מתכננים צעדים קונקרטיים.
בשבועות האחרונים, ההתבטאויות היוצאות מאיראן עברו שינוי משמעותי – ממצב של הכחשה מוחלטת בשעות הראשונות לאחר כל תקיפה או נזק, לשיח על תגובה צפויה ומוחלטת נגד ישראל בזמן המתאים. דובר משרד החוץ האיראני, איסמאעיל בקאאי, אמר כי "תגובתנו תהיה מכרעת. אופי התגובה שלנו תלוי בסוג התקיפה שאיראן הייתה חשופה לה. אנו לא נוותר על זכותנו להגיב לתקיפה הציונית." גם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, חזר על המסר ואמר: "איננו מעוניינים במלחמה, אך אנו מוכנים אליה ונגיב על כל תקיפה."
בעת התקיפה, הדיווחים מאיראן טוענים כי "טהרן לא חוותה אף תקרית ביטחונית או צבאית, והקולות ששמענו הם תוצאה של הגנה אווירית שהופעלה." עם זאת, דיווחים בסוכנות פארס האיראנית ציינו כי "מספר בסיסים צבאיים במערב ובדרום-מערב טהרן חוו תקיפה ישראלית, ומערכות ההגנה האווירית הופעלו."
התקשורת המזוהה עם המשטר האיראני ניסתה להדגיש כי התקיפה הישראלית הייתה מוגבלת ונכשלה, במטרה להקטין את יכולות ישראל. אך ככל שזמן עובר וההצלחה הישראלית מתבהרת, איראן מתמודדת עם לחצים גוברים. גם אם לא רצתה להגיב, היא לא תאפשר לישראל להשיג הישג כזה שהדהד בכל מקום. ישראל לא תהיה זו שתסיים את הפרשה בניצחון מבחינתה של איראן.
בעקבות זאת, בכירים איראנים חזרו לאיים, מה שמוביל אותנו לשאלה לא האם איראן תתקוף, אלא מתי היא תעשה זאת שוב. קיימת אפשרות שאיראן תנקוט בכמה צעדים אחורה ותחזור בה מהאיומים, אך זאת רק אם תקבל הבטחות שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הרבים בפניה. עד אז, נראה כי כל שיח על הצלחות ישראליות רק דוחף את איראן לכיוון תגובה, ומחזיר אותנו לנקודת ההמתנה.
לאחר התקיפה הישראלית, האיראנים מאיימים על תגובה שלישית, כנקמה על התקיפה של חיל האוויר באיראן ובטהראן בפרט. האיראנים רואים בזה השפלה רבה, במיוחד לאחר שכל מערכות ההגנה הושבתו בגל הראשון של ההתקפה, כולל סוללות ההגנה האווירית שהתקבלו מרוסיה. זה מציב את הרוסים במבוכה רבה, במיוחד לאחר שמערכות ה-S-300 שהיו אמורות ליירט את המטוסים הושמדו.
בישראל נערכים לסבב נוסף של תגובות, אך ייתכן שהמצב המדיני והבינלאומי ישתנה עד אז. לאחר הבחירות בארצות הברית, ישראל עשויה למצוא הזדמנות לקדם את יעדיה הצבאיים בזירה הצפונית, במיוחד מול חיזבאללה.
בהתאם לתגובה האיראנית הצפויה, ישראל עשויה לבחון מחדש את האפשרויות שעלו בדיונים הקודמים, כולל תקיפות של מתקני גרעין, אתרי נפט ואנרגיה, וכן סמלים מרכזיים של המשטר האיראני. כל התוכניות והתרחישים מוכנים וזמינים ליישום בעת הצורך, והרוב תלוי בתוצאות הבחירות בארצות הברית. פרשנים משערים שאם תגיע מתקפה שלישית מאירן שמאיימת על תשתיות כולל מפעלי התפלת מים ואם טראמפ ייבחר, המלחמה תגיע לסיום מהיר ומוחץ. ויתכן ונהייה עדים לתקיפת תשתיות רחבות באיראן כולל הכורים הגרעיניים יחד עם האמריקאים.
האזור כולו כמרקחה. אם לא די בצרות במזרח התיכון, גם החזית הרוסית-אוקראינית מתחממת, כאשר דיווחים מצביעים על כך שהצפון קוריאנים מצטרפים למאבק. אם ישראל תבחר להגיב על מתקפה שלישית, היא עשויה להיות מתקפה רחבת היקף, קשה וכואבת, ולא מן הנמנע שגם ארצות הברית תשתתף בה. השאלה היא האם הרוסים יתערבו ויפעילו את הברית בין הרוסים לאיראנים ואולי אף עם הצפון קוריאנים שמחזיקים בנשק גרעיני.
הברית הרוסית-איראנית: ציר הרשע
שנתיים נלחמת רוסיה באוקראינה ללא הצלחה. באוגוסט האחרון, האוקראינים תקפו את הרוסים במזח אוקראינה והרוסים לא הצליחו להתאושש מתקיפה זו. המצב שם מסתבך, כאשר יש דיווחים כי צפון קוריאה שלחה כעשרת אלפים חיילים לרוסיה במטרה לסייע במלחמה נגד האוקראינים. האיראנים מספקים לרוסים טילים וכתב"מים, והסוגיה הזו מעוררת דאגה רבה בקרב המערב.
ארצות הברית אישרה את הדיווחים על הסיוע הנרחב שמעניק קים ג'ונג און לוולדימיר פוטין. החיילים הצפון קוריאניים הגיעו לרוסיה כדי לעבור אימונים ולהילחם באוקראינה "במהלך השבועות הקרובים". החיילים הללו יסייעו להדוף את הכוחות האוקראיניים במחוז קורסק, גבול רוסי-אוקראיני, כאשר הפנטגון מזהיר את קים: "אם החיילים ישתתפו בלחימה, הם יהפכו למטרות לגיטימיות."
במסיבת עיתונאים, הפנטגון מסר כי צפון קוריאה שלחה כ-10,000 חיילים לרוסיה, כאשר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ציין כי שליחת הכוחות הצפון קוריאניים לרוסיה "מסוכנת מאוד." סברינה סינג, דוברת הפנטגון, ציינה כי חלק מהחיילים הצפון קוריאנים נמצאים בקרבת הגבול האוקראיני, שם מתנהלת לחימה במחוז קורסק.
"אנחנו מאמינים שצפון קוריאה שלחה בסך הכול כ-10,000 חיילים להתאמן במזרח רוסיה, אשר ככל הנראה יתגברו את הכוחות הרוסיים ליד אוקראינה בשבועות הקרובים," אמרה סינג לכתבים. היא הביעה חשש כי רוסיה מתכוונת להשתמש בחיילים האלה למטרות לחימה או כתמיכה בלחימה מול הכוחות האוקראיניים.
עזה לבנון תימן עיראק והחטופים
אם לא די בכך ישראל טרם הסירה את האיום של חמאס בעזה והאיום מלבנון של חיזבאללה, המלחמה עדיין נמשכת בשתי החזיתות הללו בצורה עצימה, עם פזילות לכיוון תימן – החוטים עדיין יורים טילים ושולחים כתב"מים לישראל, כתב"מים יוצאים גם מסוריה ועיראק, והבעיה הקשה ביותר היא 101 חטופים שעדיין נמצאים בעזה למרות חיסול סינוואר.
הקרבות עם חיזבאללה בעיצומן בדרום לבנון וחיל האוויר ממוטט תשתיות חיזבאללה בכל לבנון וגם כאן הלחימה נמשכת למרות חיסול כל צמרת חיזבאללה כולל חסן נסראללה. בשלב זה הכי חשוב זה להחזיר את החטופים בעזה בכל מחיר ובכך לסיים את הסיוט שהחטופים עוברים בעזה, בימים האחרונים צוותי משא ומתן נפגשים שוב לגבש מתווה של שחרור החטופים.
התרחישים מורכבים מאוד ותלויים במספר אירועים שיתרחשו בעולם בשבועות הקרובים, ראשית תוצאות הבחירות בארה"ב הן משמעותיות ביותר לנושא הגיבוי שישראל מקבלת, כמו אוקראינה ועד כמה האמריקאים יתערבו בתרחישי מלחמה בישראל ובאוקראינה.
עדכון – 31/10/24 – איראן מאיימת לתקוף בצורה נחרצת תוך שבוע
אחרי שניסיונות לגמד את ממדי המתקפה הישראלית לא הצליחו, נחשף כעת כי הנזק באיראן חמור יותר מכפי שהוצג תחילה. כך לפחות דיווחה רשת CNN, שטענה כי "מקור בכיר" בטהראן הזהיר שאיראן מתכננת תגובה "נחרצת וכואבת" כלפי ישראל עוד לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית. במקביל, גורם ישראלי הביע חשש מהסלמה מתקרבת, ואילו יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, קרא לממשלה "לא להמתין" ולנקוט צעדים מיידיים. בתגובה להתפתחויות, הבית הלבן שידר מסר מרגיע לפיו "איראן לא צריכה להגיב" למתקפה, בניסיון להוריד את המתיחות הגוברת.
עדכון – 31/10/24 – הגזרה הצפון קוריאנית מתחממת וזולגת לאירופה
בסורוקה, בשמחת תורה האחרונה, התרחש אירוע רפואי חסר תקדים בהיקפו. בית החולים, שהיה במרכזו של אחד האתגרים הקשים בתולדות מערכת - קראו עוד
עיריית באר שבע, בשיתוף משרד האנרגיה והתשתיות, מובילה מהלך חדשני להקמת תאגיד אנרגיה עירוני. מטרת המהלך היא להוזיל עלויות אנרגיה, - קראו עוד
מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון ממשיך לקדם פתרונות דיור למשרתי הקבע עם פרסום קול קורא לפרויקטים להשכרה ארוכת טווח בבאר - קראו עוד
ולדימיר ספיטלניקוב, תושב באר שבע בן 59, הורשע ברצח אשתו, אירינה גריבנב ז"ל, בת 67. הרצח אירע באוקטובר 2020, ונעשה - קראו עוד
בבאר שבע: בירת הנגב מדורגת נמוך יחסית, עם 70 עמדות טעינה בלבד, מהן 44 עמדות רגילות ו-26 עמדות מהירות. הנתונים - קראו עוד
מחמד עמאש, בן 24, אזרח ישראלי תושב באר שבע, נעצר לאחר שנשבע אמונים לארגון הטרור דאע״ש, הפיץ ברשתות החברתיות תכנים - קראו עוד
רכבת ישראל הודיעה על שינויים בתנועת הרכבות כחלק מהמאמץ להתקדמות פרויקט החשמול, שצפוי להסתיים בשנת 2027. החל מ-7 בדצמבר, תופסק - קראו עוד
שני תושבי באר שבע נעצרו לאחרונה בחשד לפריצה לדירה בעיר ולגניבת כספת ותכשיטים יקרי ערך. לפי דיווחי המשטרה, הרכב החשוד - קראו עוד
במהלך פעילות צה"ל בצפון רצועת עזה, חוסל מוראד רג'וב, מחבל שהיה מעורב בפיגוע המטענים בבאר שבע בשנת 2002, בו נפצעו - קראו עוד
הפועל באר שבע הודיעה על פרידתו של מריאנו בריירו, שהפך לאחד השחקנים המשמעותיים והאהובים במועדון מאז שהצטרף אליו בספטמבר 2020. - קראו עוד
כתב אישום חמור הוגש לבית משפט השלום ברמלה נגד תושב באר שבע, בן 54, בגין ביצוע שיטתי ומתוחכם של עבירות - קראו עוד
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שני) עונש של שבע שנות מאסר על אביה סטמקאר, שוטר סיור לשעבר, שהורשע - קראו עוד