בצה"ל מתכוננים לתגובה משמעותית על מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן, שהשבוע שיגרה כ-200 טילים לשטח ישראל. המתקפה עוררה גל של התייעצויות בצמרת המדינית והצבאית של ישראל, כאשר המסר ברור: "אי-אפשר לדלג על מה שאיראן עשתה". התגובה שתבוא תהיה נרחבת, וזו תהיה הפעם הראשונה שישראל נדרשת להגיב על מתקפה ישירה מאיראן. בהקשר זה, גורמים צבאיים מסרו כי ישראל נערכה מראש למגוון תרחישים, ביניהם תגובה בלבנון, תקיפות באיראן, ואפילו מתקפה כוללת יותר בזירה הבינלאומית. המתקפה האיראנית התרחשה בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר ישראל מציינת שנה לאירועי ה-7 באוקטובר, ומתרכזת במאבק נגד חמאס בעזה וחיזבאללה בדרום לבנון.
איראן: השפעתה הגוברת והאיום הישיר
איראן, אחת השחקניות המרכזיות בזירה האזורית, מעמיקה בשנים האחרונות את נוכחותה במזרח התיכון. זה לא חדש שישראל רואה באיראן איום אסטרטגי מרכזי, אך המתקפה הנוכחית הבהירה עד כמה התשתית האיראנית התבססה באזור. כ-200 טילים, רבים מהם בליסטיים, נורו לעבר ישראל, פגעו במטרות אזרחיות וצבאיות וגרמו לנזק נרחב. ההבנה היא שהפעם מדובר בהסלמה יוצאת דופן מצד איראן, שמעבירה מסר ברור – היא מוכנה לעימות ישיר מול ישראל.
בצה"ל ובמערכת הביטחון הישראלית קיימת הבנה כי איראן מתאמצת להשיג השפעה מרבית במזרח התיכון. בכך, טהראן לא רק מפעילה את חמאס וחיזבאללה כשלוחותיה, אלא גם מבססת את כוחה באזורים אסטרטגיים נוספים כגון סוריה, עיראק ותימן. המתקפה הנוכחית באה כדי להבהיר לישראל שאיראן מתכוונת להישאר באזור ולהרחיב את כוחה.
ההיערכות לתגובה: תיאום בין-לאומי ופיקוח על התקדמות המהלכים
על פי הערכות, התגובה של ישראל תהיה רחבה ומשמעותית, ותכלול לא רק פגיעה במתקנים צבאיים איראניים, אלא גם מהלכים נוספים שמטרתם להחליש את כוחה הצבאי והפוליטי באזור. התגובה הצבאית נערכת בעיצומו של תיאום בין-לאומי אינטנסיבי, כשבמרכזו היחסים עם ארצות הברית. גורמים בממשל האמריקאי הביעו תמיכה בישראל, אך גם הבהירו כי יש לחשוב על צעדים נבונים ומחושבים שימנעו הסלמה למלחמה אזורית.
ביממה הקרובה צפוי להגיע לישראל הגנרל מייקל קורילה, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), במטרה לקדם את התיאום הבין-לאומי בנושא התגובה. וושינגטון, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, נמצאת בקשר הדוק עם ישראל, והעבירה מסר ברור – העולם המערבי מבין את הנחישות הישראלית, אך מצפה לתגובה מדודה שתמנע הידרדרות כוללת. אף על פי כן, בממשל האמריקאי ישנם חששות כי ישראל עלולה ללכת "צעד אחד רחוק מדי", ולכן קיימת דרישה להימנע מתקיפה שתרחיב את העימות.
המתח בדרום לבנון: עימות עם חיזבאללה
במקביל למתח מול איראן, ישראל ממשיכה בלחימה בדרום לבנון, שם מתנהל עימות מתמשך עם חיזבאללה. מאז פרוץ הקרבות באזור, צה"ל פועל על מנת להחליש את היכולות של ארגון הטרור, ומתמקד במיוחד בפגיעה בתשתיות הפיקוד והשליטה של חיזבאללה. תשתיות אלו כוללות אמצעי לחימה, מנהרות המשמשות להברחות, וכן בסיסים ומפקדות באזור הגבול.
במהלך התמרון הקרקעי שנמשך כבר כשבוע, נהרגו מעל 400 פעילי חיזבאללה, בהם גם מפקדים בכירים. בכירי צה"ל מדווחים על חיסולן של יחידות פיקוד חשובות שהיו אחראיות לאזורי הקרב המרכזיים בהר דב, מרכבא ומרווחין. מעבר לפעולות הקרקעיות, צה"ל תוקף מהאוויר מטרות משמעותיות של חיזבאללה בביירות, כאשר עיקר המאמץ מתמקד באזור הדאחייה השיעית, שכמעט כולה פונתה מאזרחים בעקבות הקרבות.
בצה"ל מבהירים כי הכוונה היא למנוע מחיזבאללה להשתקם לאחר המלחמה, וכחלק מהמאמץ הזה הוטל סגר צבאי על לבנון. המעבר בין סוריה ללבנון נחסם, וצה"ל תוקף כל ניסיון להעביר אמצעי לחימה או סיוע צבאי לחיזבאללה דרך הגבול. בתקיפות אלו נפגע גם צבא לבנון, שאומנם לא מעורב ישירות בלחימה, אך מהווה חלק מהמשוואה האזורית.
הלחימה בעזה: חמאס וחיזבאללה מתאמים מאמצים
המערכה מול חמאס ברצועת עזה ממשיכה במלוא עוזה, במיוחד לאור השנה שחלפה מאז טבח ה-7 באוקטובר, שבו נהרגו מאות אזרחים ישראלים בידי חמאס. הלחימה העזה במרכז הרצועה גברה בחודש האחרון, כאשר צה"ל מפנה אזרחים מהאזור ומבצע תקיפות אוויריות מסיביות. חמאס, במקביל, מגביר את ניסיונותיו להשתמש במבנים אזרחיים כמו בתי חולים ובתי ספר לצורך הפעלת הלוחמה שלו, דבר שמקשה על פעולות הצבא הישראלי.
כוחות צה"ל בעזה, בראשות אוגדה 252, פועלים לסגור את המעבר בין החלק הצפוני לדרומי של הרצועה, תוך פגיעה במפקדות וביחידות הקומנדו של חמאס. במקביל, תושבי האזור נקראים לפנות את בתיהם, במטרה לצמצם את הפגיעה באזרחים במהלך המבצע הצבאי המתמשך. לקראת יום השנה לטבח, הכוננות הצבאית גוברת, כאשר גורמים בצבא מדווחים על תשתיות טרור חדשות שתכננו לבצע פיגועים מידיים בישראל.
מדיניות בינלאומית: לחצים אמריקאיים ובריטיים
הלחימה של ישראל בזירה הצפונית והדרומית מעוררת עניין בינלאומי רב, כשמדינות המערב מנסות להשפיע על המהלכים הצבאיים. ארה"ב, בראשות הנשיא ביידן, מוצאת עצמה במצב רגיש במיוחד – מצד אחד יש תמיכה גלויה בישראל, אך מצד שני ישנו חשש מהסלמה לא מבוקרת שעלולה לפגוע באינטרסים של המערב במזרח התיכון.
בכירים בממשל האמריקאי מציינים כי ישראל לא סיפקה ערבויות לכך שלא תתקוף את מתקני הגרעין של איראן בתגובה למתקפת הטילים, מה שמעורר דאגה רבה בוושינגטון. החשש המרכזי הוא שהתקפה על מתקני הגרעין האיראניים עלולה להוביל לתגובת שרשרת, שתגרור את מדינות האזור למלחמה כוללת. עם זאת, ישנם גורמים המעידים כי ישראל עשויה לפעול לפני או אחרי יום השנה לטבח, מתוך רצון להימנע מעימות ביום סמלי כל כך עבור הציבור הישראלי.
גם בריטניה, שממשלתה נחשבה בעבר לידידותית לישראל, נמצאת בעמדת דילמה. ראש הממשלה קיר סטרמר מודאג מההסלמה בעזה ובלבנון, והוא מעוניין לראות הפסקת אש בשתי הזירות. ממשלתו של סטרמר הודיעה על השעיית מספר רישיונות לייצוא נשק לישראל, אך מדובר בצעד מוגבל, ואין מדובר באמברגו כולל. לצד זאת, בריטניה ממשיכה לעמוד לצד ישראל במאבק נגד השפעת איראן באזור.
גרמניה: אמברגו נשק שקט?
במקביל, ממשלת גרמניה מקשה על ישראל במכירת נשק חיוני למערכה. ישראל פנתה לגרמניה בבקשות חוזרות ונשנות לרכישת אמצעי לחימה כמו פגזים ותחמושת נוספת, אך אלו נענו בסירוב.