הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2024 הביאו לתוצאות דרמטיות עם ניצחונו של דונלד טראמפ, אשר שב לבית הלבן כנשיא ה-47 לאחר קאמבק מרשים. ניצחונו של טראמפ, המלווה בהישגים נוספים למפלגה הרפובליקנית בסנאט, עשוי להשפיע בצורה משמעותית על מדיניות ארה"ב מול איראן ועל הקשרים עם ישראל, במיוחד על רקע פיטוריו של שר הביטחון יואב גלאנט וההשלכות המידיות על מערכת הביטחון הישראלית.
טראמפ, איראן וחשש מהסלמה
איראן, שכבר מתמודדת עם סנקציות כלכליות קשות ועם עימותים גוברים במזרח התיכון, נאלצת כעת להתמודד עם האפשרות של ממשל אמריקאי מחודש תחת טראמפ. טראמפ זכור במדיניות הקשוחה שלו כלפי איראן, שבאה לידי ביטוי בפרישה מהסכם הגרעין ב-2018, והטלת סנקציות כלכליות רחבות, שנועדו ללחוץ על המשטר בטהראן להפסיק את תכנית הגרעין והמעורבות האזורית. בניגוד למדיניותו המתונה יותר של ג'ו ביידן, טראמפ נתפס באיראן ככוחני ולא צפוי, מה שמגביר את החשש במדינה מתגובה אמריקאית עוצמתית במקרה של הסלמה במזרח התיכון.
עם שובו של טראמפ לשלטון, קיים סיכוי שאיראן תשקול מחדש כל מתקפה פוטנציאלית על ישראל, או לפחות תגביל את עוצמתה. החשש מהתגובה האמריקאית האפשרית מונע מהממשל האיראני לבצע פעולות שעלולות לגרום לתגובה חריפה מצד טראמפ, בניגוד לתפיסה הרכה יותר של קמלה האריס. באיראן חוששים שטראמפ יפגין את הקשיחות המזוהה איתו, מה שעלול להוביל לעימות חריף יותר מאשר עם ממשל אחר.
השפעת פיטורי גלאנט על מדיניות הביטחון של ישראל
לפני תוצאות הבחירות בארה"ב, ישראל התמודדה עם אתגר פנימי משמעותי בפיטוריו של שר הביטחון יואב גלאנט. פיטוריו של גלאנט, בעקבות לחצים פוליטיים בתוך הקואליציה, יצרו תחושת חוסר יציבות במערכת הביטחונית של ישראל. איראן ראתה בכך סימן לחולשה ונראה כי בחנה את האפשרות לנצל זאת בהגברת פעולותיה מול ישראל. פיטוריו של גלאנט סיכנו את חוסנה של הממשלה בישראל והובילו לתחושה בקרב האיראנים שיש להם הזדמנות לפעול בעוצמה מול ישראל, גם אם זו תהיה בסיכון.
החיבור בין חוסר היציבות הפוליטית בישראל לבין הפחד האיראני מפני נשיאותו של טראמפ יוצר דינמיקה מורכבת. מצד אחד, איראן עלולה להמשיך לפתח את כוחה ולנסות להגביר את השפעתה האזורית; מצד שני, התחזקה ההרתעה מצד טראמפ, שבמקרה של עימות עלול להפעיל תגובה חריפה יותר מבעבר.
מעניינת במיוחד תגובת גדעון סער למהלך
גדעון סער, שבעבר מתח ביקורת חריפה על החלטות ממשלת נתניהו, שינה את עמדתו כאשר נכנס לתפקיד שר החוץ במסגרת הסכמים פוליטיים עם הקואליציה. במרץ אשתקד, סער כינה את פיטורי שר הביטחון יואב גלנט "מעשה של טירוף" ו"עדות להיעדר מוחלט של שיקול דעת". באותה תקופה הוא עמד לצד תומכים בממלכתיות ובביקורת פומבית על ממשלת נתניהו, ואף הגדיר את המהלך כהזוי ומערער את יציבותה הביטחונית של המדינה.
עם זאת, לאחר שהצטרף לקואליציה במסגרת "המחנה הממלכתי" ומונה לשר החוץ, סער נקט בגישה מתונה יותר ולא הביע ביקורת פומבית על המהלך או על מדיניות נתניהו. השינוי הזה מעלה שאלות לגבי יכולתו של סער לשמור על עמדותיו כאשר הוא חלק מהממשלה עצמה, במיוחד בנושאים שהוא בעבר הביע כלפיהם התנגדות נחרצת.
מדיניות טראמפ ותמיכת ארה"ב בישראל
ישראל תוכל להפיק תועלת מתמיכתו של טראמפ בזירה הבינלאומית. בעבר, הוכיח טראמפ תמיכה חזקה בישראל, מה שהוביל להכרה בירושלים כבירת ישראל ולהעברת השגרירות האמריקאית אליה. כמו כן, טראמפ הגיב בצורה אגרסיבית לפעולות איראניות שהובילו לאיומים על ישראל, מה שהרחיק את האיום האיראני. עם חזרתו לשלטון, ישנה ציפייה כי טראמפ ימשיך במדיניות התמיכה בישראל, ואף יקדם שיתופי פעולה צבאיים נוספים, במיוחד אם תחליט איראן לנסות לפגוע בנכסים ישראליים.
בנוסף, ישראל יכולה לצפות להמשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בנושאי ביטחון מול מדינות המפרץ, אשר רואות בטראמפ מגן מול האיום האיראני ומעוניינות לשמר את הבריתות הביטחוניות החדשות עם ישראל שנוצרו במסגרת הסכמי אברהם.
תגובת איראן והכנתה לעימות
למרות החשש האיראני, האיראנים אינם יכולים להתעלם מהתקיפות הישראליות שהלכו והתגברו על נכסים איראניים בשנים האחרונות, בין אם מדובר במתקני גרעין או באינטרסים ביטחוניים באזור. המתקפות הישראליות, המונעות מהאיראנים לבסס אחיזתם בסוריה ובאזורים אסטרטגיים נוספים, מערערות את מעמדם האזורי ומקשות עליהם את המשך פיתוח הכוח הגרעיני. בנקודה זו, לאור החשש מתגובה אמריקאית מוגברת תחת טראמפ, איראן תיאלץ להעריך מחדש את יכולותיה הצבאיות ולהתחשב באפשרות לתגובה חריפה מצד ארה"ב או ישראל במקרה של מתקפה מצידה.
נראה כי חזרתו של טראמפ לשלטון טומנת בחובה מתיחות חדשה במזרח התיכון, שעלולה להוביל לשינויים משמעותיים במדיניות של ארה"ב, ישראל ואיראן. ישראל נהנית מהתמיכה החזקה של טראמפ, אך עם זאת תמשיך לעמוד בפני אתגרים פנימיים הנובעים מחילוקי הדעות הפוליטיים. איראן, לעומת זאת, עלולה להרגיש מאוימת אך תמשיך לפעול בצורה אסטרטגית ולשמור על עמדותיה האזוריות, תוך כדי זהירות מוגברת כלפי תגובה מצד הממשל האמריקאי החדש.
חשוב לישראל להמשיך לחזק את הבריתות האזוריות שלה, במיוחד מול מדינות המפרץ, ולהבטיח כי מערכות הביטחון והתמיכה האמריקאית ימשיכו לתפקד כסכר מול התקדמות איראן בזירה.
בסורוקה, בשמחת תורה האחרונה, התרחש אירוע רפואי חסר תקדים בהיקפו. בית החולים, שהיה במרכזו של אחד האתגרים הקשים בתולדות מערכת - קראו עוד
עיריית באר שבע, בשיתוף משרד האנרגיה והתשתיות, מובילה מהלך חדשני להקמת תאגיד אנרגיה עירוני. מטרת המהלך היא להוזיל עלויות אנרגיה, - קראו עוד
מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון ממשיך לקדם פתרונות דיור למשרתי הקבע עם פרסום קול קורא לפרויקטים להשכרה ארוכת טווח בבאר - קראו עוד
ולדימיר ספיטלניקוב, תושב באר שבע בן 59, הורשע ברצח אשתו, אירינה גריבנב ז"ל, בת 67. הרצח אירע באוקטובר 2020, ונעשה - קראו עוד
בבאר שבע: בירת הנגב מדורגת נמוך יחסית, עם 70 עמדות טעינה בלבד, מהן 44 עמדות רגילות ו-26 עמדות מהירות. הנתונים - קראו עוד
מחמד עמאש, בן 24, אזרח ישראלי תושב באר שבע, נעצר לאחר שנשבע אמונים לארגון הטרור דאע״ש, הפיץ ברשתות החברתיות תכנים - קראו עוד
רכבת ישראל הודיעה על שינויים בתנועת הרכבות כחלק מהמאמץ להתקדמות פרויקט החשמול, שצפוי להסתיים בשנת 2027. החל מ-7 בדצמבר, תופסק - קראו עוד
שני תושבי באר שבע נעצרו לאחרונה בחשד לפריצה לדירה בעיר ולגניבת כספת ותכשיטים יקרי ערך. לפי דיווחי המשטרה, הרכב החשוד - קראו עוד
במהלך פעילות צה"ל בצפון רצועת עזה, חוסל מוראד רג'וב, מחבל שהיה מעורב בפיגוע המטענים בבאר שבע בשנת 2002, בו נפצעו - קראו עוד
הפועל באר שבע הודיעה על פרידתו של מריאנו בריירו, שהפך לאחד השחקנים המשמעותיים והאהובים במועדון מאז שהצטרף אליו בספטמבר 2020. - קראו עוד
כתב אישום חמור הוגש לבית משפט השלום ברמלה נגד תושב באר שבע, בן 54, בגין ביצוע שיטתי ומתוחכם של עבירות - קראו עוד
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שני) עונש של שבע שנות מאסר על אביה סטמקאר, שוטר סיור לשעבר, שהורשע - קראו עוד