מועצת עיריית באר שבע אישרה פה אחד תיקון מקיף לחוק הפיקוח על מבנים מסוכנים, זאת בעקבות דוח חמור של מבקר המדינה שהתריע מפני סכנה לחיי התושבים.
מועצת העיר פועלת לרענון חוקי העזר הארכאיים
ביטחונם של הולכי הרגל והדיירים בסביבת מבנים ישנים בעיר אמור לקבל כעת חיזוק רגולטורי משמעותי ביותר. במהלך הדיונים המרתוניים שחתמו את השבוע החולף במסדרונות העירייה, אישרה מועצת העיר פה אחד עדכון מקיף ויסודי לחוק העזר העירוני הדן במבנים מסוכנים. התיקון הנוכחי מצטרף לשורה ארוכה של רענונים ועדכונים שהעירייה מבצעת בתקופה האחרונה בחוקים ארכאיים ומיושנים, כדוגמת חוקי החניה העירוניים וחוקי איכות הסביבה, אשר נוסחו לפני עשרות שנים ולא התאימו עוד לקצב הגידול המהיר של העיר ולצרכיה המודרניים במאה ה-21 ודרשו התאמה למציאות הנדל”נית המשתנה.
דרישת המבקר וההבחנה בין נכסים נטושים למבנים מסוכנים
חבר המועצה חיים, שנשא דברים נוקבים במהלך הדיון, הבהיר לחברי המועצה ולנוכחים כי העדכון הנוכחי אינו כולל בשורות דרמטיות או שינויי מדיניות בנושא הטיפול ב”מבנים נטושים” – שלגביהם מתנהל מאבק משפטי מורכב נפרד לחלוטין ברחבי העיר – אלא מהווה בעיקרו יישור קו טכני, פרוצדורלי והכרחי לרוח התקופה הנוכחית. עם זאת, הוא חשף בגלוי כי הסיבה המרכזית להבאת החוק לאישור דחוף במועצה דווקא בעיתוי הנוכחי הייתה דרישה ישירה ובלתי מתפשרת מצד משרד מבקר המדינה, שביקש מהעירייה לעדכן לאלתר את נהליה הפנימיים ולהדק באופן משמעותי את מערכי האכיפה והפיקוח שלה.
דוח מבקר המדינה מתריע מפני פצצה מתקתקת בלב העיר
הדרישה הברורה לעדכון החוק לא הגיעה כמובן בחלל הריק. דוח מקיף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבחן לעומק את התנהלותה הכללית של עיריית באר שבע בכל הקשור לטיפול במבנים מסוכנים, העלה תמונה מדאיגה ומטלטלת במיוחד עבור מקבלי ההחלטות. המבקר התריע באופן חד-משמעי כי מבנים מסוכנים שאינם מטופלים כראוי ברחבי העיר הם בגדר “פצצה מתקתקת” של ממש, העלולה בכל רגע נתון להסתיים באסון כבד בנפש וברכוש, במיוחד לאור גילם המתקדם של המבנים בשכונות הוותיקות, הסדקים המתרחבים ביסודותיהם הבנויים והיעדר תחזוקה שוטפת מצד בעלי הנכסים.
כשלים חמורים בנהלי העבודה הפנימיים של העירייה
מבדיקתו המדוקדקת של המבקר עלה כי נוהלי העבודה של העירייה, טרם אישור החוק החדש במועצה, לקו בחסר משמעותי ביותר וביצרו ליקויים מבניים עמוקים. בין היתר, נמצא כי לא הוגדרו כלל קריטריונים ברורים להבחנה מקצועית בין רמות סכנה שונות במבנים השונים, ולא נקבעו פרקי זמן מרביים ומחייבים לבדיקת מבנה החשוד כמסוכן או להעברת הטיפול המשפטי בו למחלקה המשפטית של העירייה לצורך הוצאת צווי תיקון. בנוסף לכך, התגלה כי צוותי הפיקוח וההנדסה של העירייה חסרו הכשרה מקצועית מתאימה ועדכנית להתמודדות עם הנושא המורכב; למעט מנהל המחלקה שעבר קורס בודד בשנת 2013, יתר העובדים והמפקחים לא הוכשרו לכך מעולם.
סחבת של עשור ואי-הפעלת סמכויות אכיפה וקנסות
היעדר הנהלים הברורים והמחסור בהכשרה מקצועית הובילו, מטבע הדברים, לסחבת בירוקרטית חמורה וממושכת. בדוח הרשמי נחשף כי קיימים בעיריית באר שבע תיקי מבנים מסוכנים פתוחים שנמצאים בטיפול זה כעשור, לצד עשרות תיקים אחרים הפתוחים מזה 4-5 שנים, מבלי שהטיפול בהם הסתיים, מבלי שהליקויים ההנדסיים תוקנו ומבלי שהסכנה הממשית להולכי הרגל הוסרה. חרף המצב החמור, מצא המבקר כי העירייה נמנעה לחלוטין לאורך השנים מהפעלת סמכותה החוקית להטיל קנסות כספיים על סך 730 שקלים על בעלי נכסים ומשרדים שסירבו שוב ושוב לתקן את הליקויים הבטיחותיים במבניהם.
משבר השקיפות והסתרת רשימת המבנים המסוכנים מהציבור
סוגיה מהותית נוספת שזכתה לביקורת נוקבת במיוחד בדוח המבקר היא היעדר השקיפות המוחלט כלפי תושבי העיר והציבור הרחב. חוק העזר הישן והמיושן לא חייב את העירייה לפרסם את רשימת המבנים המסוכנים באופן שוטף ונגיש, ואף שהעירייה מחזיקה ברשותה רשימה פנימית הכוללת עשרות מבנים מסוכנים מובהקים (וכן 85 מבנים נוספים שסווגו רשמית ככאלה ש”עלולים לסכן”), היא בחרה שלא לפרסם לציבור את סטטוס הטיפול בהם, את תאריכי פתיחת התיקים או את חוות הדעת ההנדסיות המדאיגות. בתגובה הרשמית שמסרה העירייה למבקר בעת הכנת הדוח, נטען כי היא אינה סבורה שהנתונים הללו חיוניים או נחוצים לידיעת הציבור, אך הבטיחה כי תבחן את המדיניות הזו בשנית בעתיד.
המבוי הסתום בהתחדשות העירונית והפקרת השכונות הוותיקות
מעבר לנהלים הטכניים והפרוצדורליים, המבקר הפנה אצבע מאשימה גם כלפי חוסר בדיונים מהותיים בוועדות התכנון המקומיות בנוגע לקידום מיזמי התחדשות עירונית באותם אזורים ומגרשים המרובים במבנים מסוכנים. על טענה זו השיבה העירייה כי שורש הבעיה העמוק טמון בכלל בהיעדר תמיכה ממשלתית ותקציבית רחבה. לדברי נציגי העירייה, ללא התערבות ישירה של המדינה ותקצוב ייעודי למטרות אלו, ערכי הקרקע הנמוכים בבאר שבע, בהשוואה לאזורי הביקוש במרכז הארץ, אינם מאפשרים כלל כלכליות למיזמי התחדשות עירונית כגון פינוי בינוי או תמ”א, בהיקף שיספק פתרון אמיתי לעשות אלפי יחידות הדיור הוותיקות בעיר. מבנים אלו נותרים חשופים ופגיעים במיוחד לא רק לקריסה הנדסית הדרגתית, אלא גם לסכנות חמורות והרסניות בעת רעידות אדמה או מתקפות טילים חוזרות ונשנות. אישור חוק העזר החדש כעת מהווה ללא ספק צעד ראשון, חיוני ומתבקש מצד העירייה בתיקון הליקויים המבניים, בניסיון להבאת פיקוח נוקשה יותר ושמירה אמיתית על חיי התושבים.
חדשות באר שבע מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: [email protected]
לגלות עוד מהאתר חדשות באר שבע - BEER SHEVA
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
