מאמן אומנויות לחימה מבאר שבע הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטינה והפרת צו איסור עיסוק, לאחר שהמשיך לעבוד עם נוער.
פסק דין בעניינו של מאמן אומנויות לחימה שהואשם בפגיעה בקטינה
בית המשפט המחוזי קיבל את הכרעת הדין בעניינו של עמית חכים, דמות מוכרת בתחום אומנויות הלחימה והכושר בעיר באר שבע. חכים הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטינה בת כשש עשרה שנים, וכן בהפרה של צו משפטי שאסר עליו לעסוק בתחומי עיסוק מסוימים בעקבות הרשעה קודמת בעבירות דומות. ההרשעה התאפשרה במסגרת הסדר טיעון, שבו הודה חכים בפרטי כתב אישום מתוקן. על אף ההודאה בעובדות, הצדדים, התביעה וההגנה, לא הגיעו להסכמה בנוגע לגובה העונש שיושת עליו. אירוע זה מעלה שאלות בנוגע למנגנוני הפיקוח והאכיפה על אנשים בעלי עבר פלילי בתחומים המערבים עבודה עם אוכלוסיות פגיעות, ובפרט קטינים.
פרטי האישומים: מעשה מגונה והפרת צו איסור עיסוק
על פי המתואר בכתב האישום, עמית חכים פעל כמדריך ומאמן במועדון כושר הממוקם באזור הדרום. הקטינה, שהייתה המתלוננת בתיק, החלה את דרכה באימונים קבוצתיים במקום, ובהמשך קבעה עם חכים אימון אישי. כשלה אימון זה, נכנסו השניים לחדר סטודיו המבודד מהשטחים הציבוריים של המועדון, ושם, על פי האישום, בוצע המעשה המגונה. האישום הנוסף בעניינו של חכים התייחס להפרת צו איסור עיסוק: על אף הוראה חוקית מפורשת שאסרה עליו לעסוק עם קטינים מאז הורשע בעבירות מין בשנת 2015, המשיך חכים להעביר שיעורים ולהיות במגע עם נוער. הפרת הצו מדגישה את חומרת ההתנהגות של המורשע ואת זלזולו בהוראות החוקיות שנועדו להגן על הציבור.
רקע אישי והערכות מסוכנות
התסקיר שהוגש לבית המשפט בעניינו של חכים, יליד שנת 1974, נשוי ואב לארבעה ילדים, תיאר עבר עשיר בתחומי הביטחון והמשטרה, וכן ניסיון רב באומנויות לחימה. חשוב לציין כי חכים כבר ריצה בעבר תקופת מאסר של חמישים ושניים חודשים בגין עבירות דומות, ושב לעסוק בתחום האימון לאחר שחרורו ממאסר. שירות המבחן, שהגיש את התסקיר, לא המליץ על מסלול שיקומי עבורו, דבר המעיד על היעדר שיתוף פעולה או חוסר התאמה לתהליכי שיקום מקובלים. כמו כן, המרכז להערכת מסוכנות מינית, גוף מקצועי שקובע את רמת הסיכון של עברייני מין להישנות עבירות, לא שלל את האפשרות כי חכים יחזור ויבצע עבירות דומות בעתיד. ממצאים אלו הוגשו לעיני בית המשפט בעת קביעת העונש.
טיעוני התביעה וההגנה בפסיקת העונש
בשלב הטיעונים לעונש, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להשית על חכים עונש מאסר שנע בין ארבע לשש שנות מאסר בפועל בגין האישום הראשון, ובנוסף לכך, עונש נפרד על הפרת איסור העיסוק. התביעה הדגישה את הפגיעה החמורה בקטינה, שהתרחשה במקום שאמור היה לספק לה סביבה בטוחה, וציינה כי הנאשם ניצל את מעמדו כמדריך ואת יחסי האמון שנבנו בינו לבין הנערה. מנגד, ההגנה ביקשה מבית המשפט להתחשב בנסיבות שונות, ביניהן תהליך שיקומי שחכים, לטענתה, עבר, תקופת המעצר הממושכת שבה שהה, וכן תהליך של “חזרה בתשובה” ושינוי אורח חיים. טיעונים אלו נועדו להציג תמונה מורכבת יותר של הנאשם ולנסות להביא להקלה בעונש.
הכרעת בית המשפט וגזר הדין
בית המשפט הדגיש בפסיקתו את חומרת הפגיעה שבוצעה בקטינה, ואת מעמדו של חכים כמדריך, אשר ניצל את סמכותו ואת האמון שניתן בו. בית המשפט התייחס גם לנזק הרב שתיאר תסקיר נפגעת העבירה, שהוגש על ידי שירות המבחן ופרט את הפגיעה הרגשית והנפשית שנגרמה לנערה. עם זאת, בית המשפט ציין בפסיקתו גם גורמים מקלים מסוימים, ביניהם העובדה כי מדובר היה באירוע בודד ולא ברצף של מעשים, וכי העבירות שבוצעו, על אף חומרתן, אינן נמנות עם הרף החמור ביותר הקבוע בחוק לעבירות מין. בהתאם לכלל השיקולים, נגזרו על חכים שלושים ושמונה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ובנוסף שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, חויב חכים לשלם פיצויים כספיים לקטינה בסך ארבעים אלף שקלים.
