עלייה במספר הולכי הרגל ההרוגים בכבישי ישראל בשנת 2025
דוח חדש של עמותת אור ירוק מציג תמונה מדאיגה של עלייה בנפגעים בתוך המרחב העירוני כאשר באר שבע שומרת על דירוג בטוח יחסית למרות המגמה הארצית השלילית.
מהו מצב הבטיחות של הולכי הרגל בבאר שבע לפי הנתונים האחרונים
באר שבע ממוקמת בחלק הבטוח יחסית של המדד עם שיעור היפגעות של 0.21 הולכי רגל לכל אלף תושבים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועמותת אור ירוק, בבירת הנגב נפגעו 227 הולכי רגל במהלך חמש השנים האחרונות (2020-2024), נתון המציב אותה במקום ה-24 מבין הערים הגדולות בישראל. למרות המיקום המעודד יחסית לצמרת הערים המסוכנות כמו בת ים ותל אביב, הנתונים המקומיים מחייבים ערנות לאור המבנה האורבני של העיר הכולל צירים רחבים ותנועה ערה של כלי רכב כבדים. היסטורית, באר שבע עברה תהליכי פיתוח מואצים שהפכו אותה ממטרופולין דרומי מנומנם לעיר תוססת עם מרכזי מסחר אדירים, מה שהגדיל את נקודות החיכוך בין נהגים לעוברים ושבים. בשכונה ג’, לדוגמה, המאופיינת ברחובות ישנים לצד מרכזי לימוד וסטודנטים רבים, נרשמת תנועה רגלית משמעותית בשעות הערב, מה שמחייב את הרשות המקומית להשקיע בשיפור התאורה והצבת אמצעי ריסון תנועה כדי לשמר את הנתון הנמוך יחסית של היפגעות.
מדוע חלה עלייה של שמונה אחוזים במספר ההרוגים מתחילת שנת 2025
מתחילת שנת 2025 נהרגו 119 הולכי רגל בתאונות דרכים, זינוק המוסבר ברובו על ידי תשתיות עירוניות שאינן מותאמות להגנה על משתמשי הדרך הפגיעים ביותר. רובם המכריע של ההרוגים, כ-70%, מצאו את מותם בכבישים בתוך הערים, מה שמדגיש את הצורך הקריטי במיתון מהירות הנסיעה במרכזים מאוכלסים. מנכ”ל אור ירוק, עו”ד יניב יעקב, מציין כי המדינה ממשיכה לתעדף את הרכב הפרטי על פני הולכי הרגל, מה שהופך את האחרונים ל”שקופים” בתכנון ההנדסי. בבחינה רחבה יותר, שנת 2024 הסתיימה כשיא עגום של עשור עם 120 הרוגים, והמגמה הנוכחית בשנת 2025 מעידה על כך שהצעדים שננקטו עד כה אינם מספקים. בבאר שבע, התופעה בולטת במיוחד בצירים מרכזיים כמו דרך חברון, שם התנועה העירונית פוגשת תשתיות המזכירות כבישים בינעירוניים, עובדה המעלה את רמת הסיכון לאזרחים ותיקים המנסים לחצות את הכביש בבטחה אל עבר השוק העירוני או מרכזי הקניות הסמוכים.
אילו ערים בישראל מוגדרות כהכי מסוכנות להולכי רגל במדד הנוכחי
בת ים מובילה את רשימת הערים המסוכנות עם שיעור היפגעות של 0.65 לכל אלף תושבים, ואחריה תל אביב-יפו וחיפה. תל אביב מרכזת את מספר הנפגעים הכולל הגבוה ביותר בארץ עם 1,366 נפגעים בחמש השנים האחרונות, בשל היותה מוקד יוממות מרכזי המושך אליו עשרות אלפי עובדים וסטודנטים מדי יום. בניגוד אליהן, ירושלים, העיר המאוכלסת ביותר, מציגה נתון יחסי נמוך יותר המציב אותה במקום ה-20 במדד. מעניין לציין כי הערים הגדולות בחברה הערבית, כמו רהט ונצרת, נמצאות בתחתית הרשימה עם נתוני היפגעות נמוכים משמעותית לאלף תושבים. בבירת הנגב, ההשוואה לערים כמו בת ים מעניקה פרספקטיבה על חשיבות התכנון האורבני המרווח המאפיין את השכונות החדשות בבאר שבע, כמו שכונת רמות או נווה זאב, שם המדרכות רחבות יותר וקיימת הפרדה ברורה יותר בין הכביש למרחב הציבורי, מה שמסייע בהורדת שיעור התאונות היחסי.
מי הן קבוצות האוכלוסייה שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע בדרכים
אזרחים ותיקים וילדים מהווים את הרוב המכריע של הנפגעים, כאשר 58% מההרוגים בשנת 2024 השתייכו לקבוצות גיל אלו. נתוני אור ירוק מצביעים על זינוק של 33% בהרוגים בקרב בני 65 ומעלה, בדגש על קשישים מעל גיל 85. גם בקרב ילדים עד גיל 14 נרשמה עלייה, כאשר פעוטות בגילאי 0 עד 4 פגיעים במיוחד בשל גובהם המקשה על נהגים להבחין בהם בזמן נסיעה או חניה. בנוסף, קיימת עלייה דרמטית של 91% בהרוגים מהחברה הערבית, מה שמצביע על פערי תשתית והסברה עמוקים. בבאר שבע, העיר מאופיינת בריכוז גבוה של אזרחים ותיקים בשכונות הוותיקות כמו שכונה א’ וב’, הממוקמות בסמיכות למרכזים רפואיים ומוסדות ציבור. אוכלוסייה זו נדרשת לזמן חצייה ממושך יותר במעברי חצייה, ובמקרים רבים התשתית הקיימת אינה מספקת להם את ההגנה הנדרשת מול נהגים הממהרים ליעדם בשעות העומס.
כיצד משפיעים הכלים החשמליים על חוויית הביטחון של הולכי הרגל בערים
השימוש הגובר באופניים וקורקינטים חשמליים יצר משבר אמון במרחב הציבורי, כאשר 89% מהציבור מדווחים על חשש מהיפגעות על ידי כלים אלו. סקרים מגלים כי כ-74% מהישראלים תומכים בהגבלת מהירות הנסיעה של כלים חשמליים, ומרבית ההורים אינם מאשרים לילדיהם להשתמש בהם בשל הסכנות הכרוכות בכך. הבעיה מחריפה בשל היעדר אכיפה מספקת על חבישת קסדות ונסיעה על המדרכות בניגוד לחוק. בבאר שבע, התופעה בולטת במיוחד באזור אוניברסיטת בן-גוריון ובסמוך למרכז הרפואי סורוקה, שם רוכבים צעירים משתמשים בכלים אלו כאמצעי תחבורה עיקרי. השארת קורקינטים שיתופיים במרכז המדרכות חוסמת את נתיבי ההליכה ומאלצת הולכי רגל לרדת לכביש, דבר המגדיל את הסיכון לתאונות קשות מול רכבים חולפים.
מהן הפעולות המומלצות לצמצום מספר הולכי הרגל הנפגעים בכבישים
מומחי בטיחות קוראים ליישום תכנית לאומית הכוללת הגבהת מעברי חצייה, התקנת פסי האטה ומיתון מהירות הנסיעה ל-30 קמ”ש באזורי מגורים. צעדים אלו נחשבים לאפקטיביים במיוחד ובעלות נמוכה יחסית לשיפור המיידי של רמת הביטחון. בנוסף, נדרשת הגברת האכיפה המשטרתית והעירונית על עבירות של אי-מתן זכות קדימה ושימוש בלתי חוקי במדרכות על ידי רכבים דו-גלגליים. המעבר למודל “חזון אפס” – השואף לאפס הרוגים בתאונות דרכים – מחייב שיתוף פעולה הדוק בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות. עבור עיריית באר שבע, המשך הפיתוח של שבילי אופניים מופרדים והסדרת צמתים חכמים באזורים צפופים כמו העיר העתיקה, יכולים להבטיח שהעיר תישאר בחלק הבטוח של המדד גם בשנים הבאות, למרות הגידול באוכלוסייה ובעומסי התנועה בדרום הארץ.
חדשות באר שבע מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: [email protected]
