בעוד ערי המטרופולין בישראל פועלות להגברת הצפיפות העירונית באר שבע מציגה מגמה הפוכה של התרחבות אופקית נתונים עדכניים חושפים כי למעלה מ-70% מהמבנים בעיר הם צמודי קרקע עובדה המעוררת קשיים בתחומי התחבורה הביטחון והיעילות הכלכלית
האנומליה התכנונית של העיר הגדולה בדרום
ניתוח נתוני הבינוי של באר שבע בשנים האחרונות מצביע על תופעה ייחודית בנוף הישראלי המודרני. בעוד שערים גדולות כמו תל אביב, חיפה וירושלים פועלות לצמצם את נתח המבנים הנמוכים לטובת בנייה רוויה המייצרת עירוניות חיה, באר שבע דבקה במודל פרברי. בשנת 2019 עמד שיעור צמודי הקרקע בעיר על כ-69.7% מכלל המבנים, אולם בתוך שבע שנים בלבד נרשמה עלייה ל-70.7%. זאת למרות תנופת בנייה משמעותית שהוסיפה לעיר כ-1,500 מבנים חדשים. המגמה הזו מעוררת תהיות לגבי עתידה של העיר כמרכז מטרופוליני תוסס, שכן היא מייצרת מרחבים דלילים הדורשים תחזוקה יקרה ומתקשים לספק שירותים עירוניים יעילים.
כיצד משפיעה הבנייה הנמוכה על הביטחון האישי והתחבורה?
אחד המחירים הכבדים ביותר של מודל צמודי הקרקע הוא הפגיעה הישירה בביטחון האישי ובנגישות התחבורתית. בשכונות המאופיינות בבנייה נמוכה ודלילה, נוצר קושי ממשי ביצירת רחובות פעילים המאפשרים “עיניים על הרחוב”, דבר המעצים את החשש מפני פשיעה. מבחינה תחבורתית, הפרבור המואץ יוצר תלות מוחלטת ברכב פרטי. כל יציאה מהשכונות החדשות לצרכי עבודה, לימודים או פנאי מחייבת נסיעה ארוכה, שכן המרחקים הגדולים הופכים את התחבורה הציבורית לבלתי כלכלית ובלתי יעילה. כתוצאה מכך, עורקי התנועה המרכזיים בעיר סובלים מעומסים כבדים הפוגעים בפריון העבודה ובאיכות החיים של התושבים.
מה עומד מאחורי כישלון המכרזים בשכונת רקפות?
הניסיון לייצר פתרונות פרבריים בתוך גבולות העיר ספג לאחרונה מכה משמעותית עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות. מדובר בשכונה הממוקמת בצפון העיר, אשר תוכננה לכלול אלפי יחידות דיור, רבות מהן במתכונת של “בנה ביתך”. בסוף השנה האחרונה נכשל מכרז ל-613 צמודי קרקע ב-14 מתחמים שונים, כאשר אף יזם או קבלן לא הגיש הצעה, גם לא במחירי המינימום. הכישלון המהדהד הזה מעיד על חוסר התאמה בין החזון התכנוני לבין המציאות בשטח. נראה כי הניסיון למנוע הגירה של אוכלוסייה חזקה ליישובים קהילתיים סמוכים כמו להבים ועומר באמצעות שכונות פרבריות בתוך העיר, אינו מצליח לספק את הסחורה.
האם סוגיית המגורים המעורבת משפיעה על ביקוש הנדל”ן?
מעבר לקשיים התחבורתיים, עולה טענה כי חלק מחוסר ההצלחה של המכרזים קשור לחששות של התושבים המקומיים לגבי אופי השכונה והשילוב החברתי המתוכנן בה. תושבי באר שבע, כך נראה, אינם מתחברים לרעיונות תכנוניים של שכונות מעורבות שאינן עולות בקנה אחד עם העדפותיהם המגזריות או הקהילתיות. השילוב בין מחירי קרקע גבוהים לבין אי-ודאות חברתית גורם לקבלנים להדיר את רגליהם מפרויקטים שאמורים היו להיות ספינת הדגל של העיר. התוצאה היא קרקעות נטושות ומחסור בפתרונות דיור מגוונים שבאמת עונים על צרכי האוכלוסייה.
איך נראית השוואת הצפיפות בין באר שבע לערים הגדולות האחרות?
הפער בין באר שבע ליתר הערים הגדולות בישראל הולך וגדל. בתל אביב, שיעור צמודי הקרקע עומד על כ-25.2%, נתון הנמצא במגמת ירידה עקבית. ירושלים רשמה ירידה מ-28.2% ל-27.3%, וחיפה הצטמצמה ל-18.7%. באר שבע היא העיר הגדולה היחידה שבה המגמה היא הפוכה. הנתונים הללו מדגישים את האנומליה: בזמן שהמדינה מבינה כי עתודות הקרקע מוגבלות ויש לנצלן בחוכמה דרך ציפוף עירוני, בירת הנגב ממשיכה להתפרס לרוחב. מדיניות זו לא רק חונקת את המרחב הציבורי, אלא גם מייצרת נטל כלכלי ארוך טווח על העירייה, שנדרשת לפרוס תשתיות יקרות על פני שטח עצום.
מהם הסיכונים העתידיים של המשך מגמת הפרבור?
המשך המדיניות הנוכחית עלול להפוך את באר שבע לעיר ללא מרכז כובד ממשי, אוסף של פרברים המחוברים ביניהם בכבישים מהירים אך חסרי דופק עירוני. ללא שינוי כיוון לכיוון בנייה רוויה איכותית המשלבת מסחר, תעסוקה ומגורים, העיר תתקשה למשוך תעשיות הייטק וצעירים המחפשים אורח חיים מודרני. המודל של “בית עם גינה” בתוך העיר הוא אולי חלומו של הפרט, אך הוא עשוי להפוך לסיוט של הכלל כאשר מדובר בניהול מטרופולין. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הנהגת העיר תשכיל לאמץ את הלקחים שנלמדו במרכז הארץ וליישמם בנגב לפני שהמרחב העירוני יאבד את סיכוייו לצמיחה אמיתית.
חדשות באר שבע מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: [email protected]
לגלות עוד מהאתר חדשות באר שבע - BEER SHEVA
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
