ראש עירית באר שבע רוביק דנילוביץ ובכירים בנגב מביעים דאגה עמוקה ממצב העיר והאזור. קריאה חריפה מופנית לממשלה לסיוע מיידי, תוך התייחסות למצבו של המרכז הרפואי סורוקה וסוגיות תכנון ארציות.
כינוס חירום בבירת הנגב: זעקה למען עתיד האזור
בבאר שבע התקיים לאחרונה כינוס חירום משמעותי, בו השתתפו חברי מרכז הליכוד ומובילי דעת קהל מהנגב. את הכינוס יזם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ’, במטרה להעלות על סדר היום הציבורי את המצוקה ההולכת וגוברת של העיר ושל האזור הדרומי כולו. דנילוביץ’ פנה בבקשה נרגשת לנוכחים, תוך שהוא מדגיש את החשיבות של העברת המסר במסדרונות השלטון, כי במצב הנוכחי “באר שבע לא תצליח להמשיך”. דבריו שיקפו תחושה עמוקה של משבר, הנובע לדבריו מחוסר מענה הולם מצד הממשלה לאתגרים הניצבים בפני האזור.
הכינוס נערך על רקע שורה של אירועים ואתגרים המאיימים על יציבותה וצמיחתה של באר שבע, עיר המהווה עוגן מרכזי בנגב. לאורך השנים, הנגב כולו נתפס כפוטנציאל אסטרטגי משמעותי למדינת ישראל, שכן הוא מהווה את עתודות הקרקע הגדולות ביותר של המדינה, והאזור המיועד לצמיחה דמוגרפית ותעשייתית עתידית. עוד בימי דוד בן-גוריון, חזון פיתוח הנגב היה מרכיב מרכזי בתפיסה הציונית של פיזור האוכלוסייה וביסוס ריבונות על כלל שטחי המדינה. תוכניות ממשלתיות רבות הוכרזו לאורך השנים, מ”תוכנית מיתאר ארצית 35″ ועד “תוכנית נגב 2015”, שמטרתן הייתה להפוך את הנגב למנוע צמיחה כלכלי וחברתי, אולם בפועל, היישום לוקה בחסר.
סורוקה: ליבו הפועם של הנגב בסכנה
אחד הנושאים המרכזיים שהועלו בכינוס, והמדאיגים ביותר, הוא מצבו של המרכז הרפואי סורוקה. בית החולים, המשמש כמרכז רפואי יחיד המשרת את כלל תושבי הנגב – למעלה ממיליון איש – ספג פגיעה מוגדרת מטיל איראני, אירוע שהחמיר באופן ניכר את מצבו התשתיתי. דנילוביץ’ הדגיש כי נזקים אלו פוגעים קשות ביכולת בית החולים להעניק טיפול רפואי הולם. הוא ציין כי אף טרם הפגיעה, סורוקה סבל מ”פערים וחוסרים דרמטיים” בתשתיות, בכוח אדם ובציוד. מצב זה משקף הזנחה מתמשכת של מערכת הבריאות בפריפריה, מול גידול האוכלוסייה והצרכים הרפואיים המורכבים. בית חולים סורוקה, שנוסד בשנת 1959, משרת אוכלוסייה מגוונת הכוללת יהודים, בדואים, עולים חדשים ועובדים זרים, ומהווה עורק חיים קריטי לאזור. קריאתו של דנילוביץ’ לממשלה לקבל “החלטה מיידית לשיקומו” של בית החולים משקפת את ההבנה כי ללא השקעה ממשלתית דחופה, יתערער בסיס השירותים החיוניים לתושבי הנגב.
הנגב על פרשת דרכים: אתגרים דמוגרפיים וכלכליים
ראש העיר מזהיר מזה זמן רב מפני הזנחה מתמשכת של הנגב, המתבטאת בקיפאון של תוכניות ממשלתיות חיוניות. באר שבע, לדבריו, מתמודדת עם אתגרים קשים, בהם הגירה שלילית של צעירים, וקשיים בתחום הדיור. “מה שנוצר כרגע זה קניבליזם”, אמר ראש העיר, בהתייחסו למדיניות הטבות המס. “לוקחים מבאר שבע את הצעירים בגלל שנותנים הטבות מס כמעט לכל היישובים מסביב”. הוא תהה “מה זה מחזק את מדינת ישראל?”.
סוגיית הטבות המס הועלתה כדוגמה בולטת לאפליה שחשה באר שבע. דנילוביץ’ תקף את ההחלטה להעניק 7% הטבת מס לאשקלון, עיר חוף הקרובה למרכז, מבלי להעניק הטבה דומה לבאר שבע. “כאילו מכניסים לנו אצבע בעין”, אמר. “הבאתם את אשקלון? תביאו גם את באר שבע”. הוא הדגיש כי באר שבע, בניגוד לאשקלון, מתמודדת עם מאזן הגירה שלילי ועם אתגרים ייחודיים לנגב. לכן, לטענתו, “באר שבע חזקה זה נגב חזק, זאת מדינת ישראל חזקה”, וכי ההתנהלות הממשלתית פוגעת באופן ישיר בחוסנה של המדינה.
דנילוביץ’ הוסיף ותיאר מצב בו הממשלה אינה מקיימת את התחייבויותיה כלפי העיר, למרות תוכניות שאמורות היו לחזק אותה. “אנחנו מחכים כבר חמש שנים להחלטת ממשלה שהמדינה בונה אותה היא באה לומר ‘חבר’ה, באר שבע נמצאת עכשיו בצומת דרכים היסטורי לאומי. אם לא נסייע לה, לא נתמוך בה, היא לא תוכל לבצע את המשימה שאנחנו כמדינה הטלנו עליה'”. הוא מנה את הצרכים הדחופים של באר שבע: תחבורה ציבורית, רכבת קלה, מערכת בריאות מתקדמת ותעסוקה יציבה, והתרעם על העובדה ש-“החלטת ממשלה לאשקלון, מיליארד נקודה ארבע מאות מיליון שקל” מגיעה כאשר באר שבע נותרת מאחור.
האיום הדמוגרפי בנגב מהווה גם הוא סוגיה אסטרטגית. דנילוביץ’ ציין כי “באר שבע צריכה לקלוט בשנתיים וחצי הקרובות 24 אלף צעירים”, ושאל “השאלה היא איך משאירים אותם פה?”. הוא הזהיר מפני מגמה היסטורית שבה “עוד 13 שנה, לראשונה בהיסטוריה, המגמה תתהפך. בגליל כבר אין רוב יהודי. ואת הנגב אנחנו הולכים לאבד”. דברים אלו מביעים חשש עמוק מפני שינוי דמוגרפי מהותי באזור, שעלול להשפיע על עתידה של מדינת ישראל. דנילוביץ’ הבהיר כי “הציונות היא לא גזענות. זה מאבק על החיים שלנו, על איכות החיים שלנו, על הבריאות והחיים שלנו”, ודבריו משקפים את המאבק על צביונה וביטחונה של המדינה.
קריאה למאבק ציבורי והנהגה אחראית
אלי אביסרור, יו”ר ארגון הקבלנים בנגב, מתח ביקורת חריפה על הדרג הפוליטי. הוא ציין כי “יותר מ-70% מהקולות פה זה ממשלת ימין… איפה כל הליכודניקים? איפה כל חברי הליכוד? הם צריכים לבוא ולהוביל את המהלכים לממשלה”. אביסרור טען כי “לא סופרים אותך, לא סופרים אותנו. בגדול לא סופרים אותנו, עם כל הכבוד”, וכי השיחות שמתקיימות אינן מועילות.
ד”ר אתי לוצאטו, יו”ר עמותת ישראל למען הנגב, הוסיפה כי “הקואליציה הזאת נבחרת על ידי הפריפריה, בעיקר הפריפריה הדרומית. המצב של הנגב הוא פשוט קטסטרופלי”. היא הדגישה כי “בסופו של יום, החיים נבחנים בעובדות, והם לא עושים את מה שהנגב צריך, את מה שהמדינה צריכה”. ד”ר לוצאטו קראה למאבק ציבורי נחוש: “אני חושבת שצריך להיאבק. זה לא להגיד ‘אתם בסדר’, צריך להיאבק כי הם נבחרים בזכותנו”. היא קראה לציבור “לא להגיד תודה על שום דבר. אנחנו צריכים להיאבק ולהגיד מה אנחנו רוצים, ועכשיו צריך להילחם כדי שנעשה את זה”. היא סיכמה את המצב כ”חלם ומחדל נוראי של ממשלת ישראל. חלם של מפלגה שכמעט 20 שנה נמצאת בשלטון, וככה נראים האזורים שלה, שהציבור שבוחר בה”.
הכינוס והקריאות שהושמעו בו מבטאים תסכול עמוק מהיעדר תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח ויישום קונקרטי מצד הממשלה, שתבטיח את עתיד הנגב. המסר המרכזי העולה מהכינוס הוא שבאר שבע והנגב דורשים יחס שונה, השקעה משמעותית והכרה בחשיבותם האסטרטגית למדינת ישראל כולה, ולא רק כפריפריה רחוקה שיש להתעלם ממנה.
חדשות באר שבע מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: [email protected]
לגלות עוד מהאתר חדשות באר שבע - BEER SHEVA
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
