תושבי הבניין שנפגע בנווה זאב בבאר שבע ממשיכים להתמודד עם בירוקרטיה מסואבת ומחלוקות פנימיות חצי שנה לאחר האירוע. חוסר המוכנות המדינתי לשיקום מבנים שנפגעו באופן ישיר מעלה חשש כבד לגבי הטיפול באוכלוסייה שנפגעה במצבי חירום.
המלכוד הבירוקרטי והאישי של משפחות נווה זאב
כמעט שישה חודשים חלפו מאז הפגיעה הישירה בבניין המגורים בשכונת נווה זאב בבאר שבע, שהתרחשה ביומו האחרון של מבצע “עם כלביא”. האירוע הטראגי גבה את חייהם של ארבעה דיירים והותיר כשלושים משפחות ללא קורת גג. למרות חלוף הזמן, תהליך השיקום של הבניין נתקע באופן מוחלט, והדיירים מוצאים את עצמם לכודים במערבולת של קשיים בירוקרטיים ואף מחלוקות קשות בינם לבין עצמם, הנוגעות לעתיד המשותף של ביתם.
מדוע הדיירים אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לשיקום?
הדיירים נתונים תחת לחץ עצום הנובע מחוסר ודאות ואוזלת יד לכאורה של הרשויות. מצב זה הביא להתעוררות סכסוכים פנימיים בנוגע לאופן השיקום. גורמים שונים, כולל עורכי דין ואנשי נדל”ן, פנו אל התושבים עם הבטחות לפיצויים מוגדלים וקיצור תהליכים, אך הבטחות אלה התבררו כחסרות בסיס. העדר מידע רשמי ומהימן, יחד עם התחושה שהם “רודפי בצע” כפי שתיאר אחד הדיירים בדיון בכנסת, יצרו חוסר אמון הדדי בין השכנים. כתוצאה מכך, רבים מהדיירים מאמינים כי שכנים אחרים פועלים נגדם, מה שמשתק את יכולת קבלת ההחלטות המשותפת.
האם המדינה יכולה לרכוש את הדירות הפגועות כדי לפתור את המצב?
חלק מהדיירים, מתוך ייאוש מהמצב הנוכחי, פנו למדינה בבקשה לרכוש את הדירות שנפגעו, ובכך לשחרר אותם מהצורך להתמודד עם שיקום הבניין המשותף. אולם, גילו כי החוק הקיים אינו מאפשר פתרון מסוג זה. המלכוד נובע מהמתח המובנה בין הבעלות הפרטית על הדירה לבין הבעלות המשותפת על הבניין כולו. בעוד שהטיפול בנזק לדירה ספציפית הוא יחסית פשוט, קבלת החלטות שיקום הנוגעות למבנה המשותף כולו, במיוחד כאשר מדובר בעשרות משפחות, הופכת למשימה בלתי אפשרית ללא מנגנון מוסדר וברור.
מה חושף דו”ח מבקר המדינה על המוכנות המערכתית?
הכשל הנוכחי טמון בכך שמעולם לא הוקמה תשתית מערכתית לקבלת החלטות במקרה אסון, כפי שציין מבקר המדינה בדו”ח שפורסם בספטמבר האחרון. הדו”ח הדגיש כי למרות תרחישים שהוכנו מראש וכללו אפשרות למאות הרוגים ואלפי מפונים לתקופה ממושכת, המדינה לא ייצרה מנגנון פיצוי ושיקום חוקי יעיל מבעוד מועד, ולא הקימה מערך רגולטורי שיפקח ויספק מענה. האחריות למחדל זה מונחת לפתחם של שלושה גופים מרכזיים: המדינה, הרשויות המקומיות וקרן הפיצויים (מס רכוש). המשמעות היא שהאופציה היחידה שנותרה לדיירים היא להמתין להקמתו מחדש של ביתם, בתנאי שכלל דיירי הבניין, שלעתים רבות אינם מכירים זה את זה, יצליחו להגיע להסכמה מלאה.
האם העירייה הצליחה להתמודד עם אתגרי החילוץ הראשוניים?
לצד הקשיים בשיקום, ראוי לציין כי התפקוד הראשוני בזירת האירוע זכה להוקרה. עיריית באר שבע ויחידת החילוץ העירונית “רעם 7” קיבלו אות הערכה מארגון “נגישות ישראל”. ההוקרה ניתנה על יישום מקצועי של מודל “אפוד סגול”, תוכנית לאומית המיועדת להצלת חיים ופינוי של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום. צוותי החילוץ ביצעו פינוי מורכב של אנשים עם מוגבלויות מהקומה התשיעית, כולל אנשים בכיסאות גלגלים ממונעים, מבניין שהיה מנותק מחשמל. נציגי הארגון ציינו כי באר שבע מהווה דוגמה לרשויות אחרות באופן שבו הטמיעה את המודל בהובלת מנכ”לית העירייה ומפקדת היחידה.
חדשות באר שבע מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: [email protected]
לגלות עוד מהאתר חדשות באר שבע - BEER SHEVA
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
